ג'ואל מועלֶם – בן דוד
התעכבתי בכתיבת ההספד הזה על גייל, כי היה לי קשה לסכם את רגשותיי כלפיה בכמה פסקאות בלבד. מאז שאני זוכר את עצמי, גייל הייתה נוכחות אוהבת בחיי. היא תמיד שמחה לראות אותי, ועשתה מאמצים להישאר בקשר ולבלות זמן יחד. כשהיינו ילדים בשנות ה־70, גייל הייתה מבקרת אותנו בסן פרנסיסקו. היינו הולכים לצ'יינה־טאון עם אבא שלי, […]
קֶנְדֶל מועלֶם – בת דוד
גייל הייתה אדם שהתנהל מתוך שמחה ואהבה. המחשבות עליה מזכירות את פתיחותה, קבלתה את הזולת, והיעדר השיפוטיות המוחלט שלה. היא הייתה גם יוצאת דופן ביכולתה להישאר בקשר עם אנשים לאורך השנים. לא אשכח את ביקורה אצלנו ברוזוויל – ביקור שנועד במיוחד כדי לראות אותי ואת אחי, בני־דודתה, ואת אמא שלנו, "דודה קרול", שאליה התגעגעה וזכרה […]
ג'ניס פיינר – אחותה
לזכרה של גייל קשה לדעת מאיפה להתחיל… איך אפשר לתאר אדם כל כך מיוחד? גייל הייתה טובת לב, נדיבה ומצחיקה – לעיתים קרובות בלי שבכלל שמה לב לכך – וחברת אמת לכל מי שהכיר אותה. אני לא חושבת שאי פעם היה לגייל דבר רע לומר על מישהו או על משהו. גם אם נפגעה, היא שמרה […]
אביחי (אבי) שמידט – בעלה
אתה נשוי ארבעים וחמש שנה, ואז, ביום אחד, ברגע אחד – הכול נגמר. איך זה יכול להיות? אתה שואל את עצמך. ככה סתם? בלי התרעה? בלי סימן מקדים? וגם כשאתה מבין – כמו שאומרים – שאלה החיים, זה מרגיש שזה לא ייתכן. שזה לא אפשרי. ובוודאי שלא צודק. גייל, רעייתי האהובה, הייתה אישה מיוחדת. כולם […]
ג'ניס פיינר – אחותה
במהלך היומיים האחרונים, מאז שקיבלתי את הבשורה על אירוע השבץ ההרסני והטראגי של גייל, עברו במחשבתי אינספור זיכרונות שהביאו איתם גם חיוכים וצחוק לצד עצב ודמעות. איפה בכלל מתחילים לתאר את האדם המדהים והנפלא באמת שגייל הייתה. אדם שלא פגש זר מעולם, שפתח את ביתו ללא סוף בפני חברים, חברים של חברים, ואז חברים של […]
יונתן מקס שמידט – בנה
לעמוד כאן היום ולנסות לבטא במילים מה את היית בשבילי, בשבילנו – זו המשימה הקשה ביותר שהתמודדתי איתה אי־פעם. עזיבתך הפתאומית והבלתי צפויה שברה את לבנו, ואנחנו עדיין מנסים להבין איך נראית מציאות של עולם בלעדייך. במשך כמעט 35 שנה, הייתה לי הזכות העצומה לקרוא לך אמא. כשאני מביט לאחור, אני נושא איתי את משקלם […]
דנה אן שמידט-ניסנוב – בתה
אמא, אני עומדת כאן היום ועדיין אינני מצליחה להאמין שהטרגדיה הזו פקדה את המשפחה שלנו. זה היה כל כך פתאומי, וכל כך מוקדם. היו עוד כל כך הרבה דברים שציפינו להם יחד – ועכשיו אינך כאן. כשיוני ואני סיפרנו לך על האירוסין שלנו, היית נרגשת עד עמקי נשמתך. אמרת לנו שאיננו מבינים כמה משמעות הייתה […]