עידו ונחמה אלברט – וכן דנה ויאיר ובני משפחותיהם

גייל היקרה שלנו, רק לפני כחודש נפגשנו בתל אביב. את ואבי הזמנתם אותנו לארוחה במסעדה האהובה עליכם. בסיום נפרדנו ואמרנו: "הפגישה הבאה תהיה בחתונה של דנה"- והוספנו כהרגלנו לפני אירועים משמחים: "תיהנו מההכנות".והנה היום, במקום לפגוש אותך בשמחה, אנו נפגשים כאן – בבית העלמין – ואת שוכבת לפנינו. אינך עוד איתנו.נורא. איזה עולם. איזה גורל. […]

דנה אלברט-פרוס

מלחמת המפרץ, 1990. אני בת 12. אנחנו גרים ברמת־גן שספגה טילים ישירים, ממש מול הבית שלנו. אחד הזיכרונות המשמעותיים מאותה תקופה הוא הנסיעה לאבי ולגייל בירושלים, שפתחו את ביתם עבורנו. בזיכרונותיי כילדה אני אוספת רגעים קטנים: טעמים לא מוכרים – שניצל מצופה בקורנפלקס, שנצרב בזיכרוני כתגלית מרגשת שגייל טיגנה בהרבה אהבה; ישיבה עם גייל ואבי […]

מוד שודרי

גייל, נשמה יפהפייה, מלאה טוב לב ונדיבות. ליבה היה תמיד פתוח לעזור, להקשיב ולתת – מבלי לצפות לדבר בתמורה. לבי נשבר בשל האובדן הפתאומי של גייל, שהייתה עבורי הרבה יותר ממשפחה. תמיד דואגת, תמיד חושבת על אחרים לפני עצמה. טוב ליבה, החום והאהבה שלה נגעו בכל מי שזכה להכיר אותה. פטירתה באה בפתאומיות כה רבה […]

אלנה וג'ייסון פישקין

חשבנו עליכם רבות בחודשים האחרונים. דודה גייל הייתה דמות משפחתית משמעותית בחיי, ואני אסירת תודה על הזמן שבילינו יחד.דודה גייל (וגם אתה, דוד אבי) מעולם לא פספסתם הזדמנות לראות משפחה כשהיינו בישראל. איזו מתנה זו הייתה! בכל שלושת הביקורים שלי בישראל – 2008, 2015 ו-2023 – הקדשתם מזמנכם לפגוש אותי, אפילו אם זה היה רק […]

תרזה פיינר

התמונה המצורפת היא בדיוק איך שאני זוכרת את גייל – כאחת מהאחיות של המשפחה. למרות שלא יצא לנו להיפגש בתכיפות שהייתי רוצה, תמיד הרגשתי קשר מיוחד אליה, ותחושה שאנחנו מכירות מאז ומתמיד. וזה די נכון, כי אני מכירה אותה כבר שנים רבות! לגייל תמיד היה חיוך בשבילי. צחקנו יחד ופשוט נהנינו מהחברה זו של זו. […]

טליה פיינר

דודה גייל הייתה בשבילי כמו דודה לכל דבר. למרות שלא היינו קרובי דם, היינו מחוברות דרך הנישואים – ובעיקר דרך קשר שהרגיש כמו משפחה. יקרו לי מאוד כל הרגעים שביליתי איתה. היא תמיד הייתה זוהרת כשהייתה רואה אותי, ואהבתי בה את זה כל כך. דודה גייל הייתה מדהימה ומיוחדת באמת. תמיד אזכור אותה, והיא תמיד […]

אנה פיינר

לדודה גייל תמיד יישמר מקום מיוחד במשפחה שלנו. למדתי עליה הרבה יותר כשהגעתי לבקר בישראל. טיול לישראל תמיד כלל ביקור בבית משפחת שמידט. בטיול הראשון שלי לישראל בתיכון, ביליתי שם את סוף השבוע החופשי שלי – כמו שעשו רבים מבני המשפחה בביקורם בארץ. דודה גייל ודוד אבי קיבלו אותי בזרועות פתוחות אחרי מסע במזרח אירופה […]

מישל ווקר

גייל ואני היינו בנות דודות, אך הקשר בינינו היה עמוק בהרבה. בעוד אני גדלתי באוסטרליה והיא בטולסה שבאוקלהומה, דרכינו הצטלבו לבסוף בישראל כששתינו למדנו באולפן – היא בירושלים ואני בקיבוץ חולדה. מהרגע שנפגשנו, גייל לקחה אותי תחת חסותה. גם אחרי שחזרתי לאוסטרליה, הלב שלי נשאר בישראל; כשחזרתי בעקבותיו שנתיים לאחר מכן, גייל ואבי פתחו בפניי […]

ג'ודי פיינר-זַלְק – אחייניתה

דודה גייל הייתה טהורה וזוהרת. היא אהבה את משפחתה, ותמיד כשהיינו לצידה עלה חיוך על פניה. היא אהבה באמת את קרבתם של אנשים, ובו בזמן מצאה שלווה עמוקה בבדידות עם ספר טוב. היצירתיות והשמחה שלה באו לידי ביטוי בדרכים רבות, אך במיוחד בתפירה ובעבודות הטלאים – שם יצרה יצירות אמנות מרהיבות. הרגשתי את תמיכתה בכל […]

מרילין כהן וקרולין באומן – בנות דודתה

אנחנו זוכרות בדיוק מתי גייל נולדה; באותה תקופה, היא גרה ממש מעבר לרחוב שבו גרנו. גם כשהייתה תינוקת, זה היה תענוג אמיתי לשאת אותה ברחבי הבית – ואנחנו חושבות שהיא נהנתה מזה בדיוק כמונו. היא גרה מולנו עד שהייתה בערך בת עשר, ואנחנו נזכרות בחיבה כמה היא אהבה לבלות איתנו, במיוחד כשחברים שלנו היו באים […]